אני אוהב לדבר עם אנשים ובמשך השנים הרגשתי מאוד חסום ומתוסכל מחוסר ההצלחה שלי ליצור קשרים בצורה שאני רוצה, האשמתי את עצמי בביישנות ואת נבחרת שאר העולם ברובוטיות. עבדתי על עצמי המון והשקעתי הרבה מאמץ, קראתי ספרים, הלכתי לכל מיני קורסים ומסגרות כדי לפגוש שם אנשים, יצאתי לכל מקום אפשרי, דיברתי עם אנשים ברחוב, טיילתי בארץ ובעולם, חיפשתי בגוגל מיליון פעם דברים בסגנון “איך לדבר עם זרים” וכדומה… היכולות שלי באמת השתפרו אבל לא מצאתי משהו שבאמת עובד, כל פעם …
תגית: נפשי
מחסום כתיבה זה עניין מוזר כזה בדרך כלל זה קורה כשאתה ממש צריך את הכתיבה דווקא אז צריך להגיד לעצמך זה בסדר אל תכתוב בסוף זה יגיע גם ככה למה אתה צריך לכתוב בכלל אם אין לך מה? צריך להתעקש עם עצמך על כך שהערך העצמי לא תלוי בזה שהיצירה לא נעצרת לעולם לא כל עוד אתה חי לפעמים היא רק מתבטאת אחרת לפעמים המוח פועל על גל אחד והביטוי בגל אחר אבל לא צריך להיות מתוסכל צריך לנסות להתאים …
אני בתקופה כזו של מחשבות על העולם, ואני לא רוצה לכתוב על זה. למה להעסיק אנשים עם המחשבות המחורבנות האלה? למה להיות פוליטי? הרי זאת תקופה וזה יעבור, עוד מעט יהיו לי דברים טובים לכתוב, דברים משמחים, צריך להתאפק. יש מין סטיגמה כזו שכותבים רק מדיכאון, “האמן המיוסר” קוראים לזה, מהניסיון שלי כשאתה מדוכא אתה כותב הרבה חרא של מישהו שמאוהב בעצמו וחושב העיקר שכל העולם מטומטם. החלטתי הפעם לא להילחם ברגשות ובמחשבות האלה, לתת להן לבוא ולהבין שזו תקופה, …