מה ששבר אותי באמת זה הסרט של החברים, באמת, את כל השאר הצלחתי להדחיק.
לכולם יש את התסריט בראש, הולכים לבית ספר לצבא לטיול לאוניברסיטה ובסוף המרגש בגיל 28 מתחתנים באולם אירועים עושים קבלת פנים חופה אחר כך ריקודים ואוכל ואז… הסרט של החברים.
לא שהיו חסרות אי התאמות מהתסריט למציאות, מבית ספר נשרתי, אוניברסיטה כבר בכלל סירבתי, חברה איין, להתחתן ברבנות בחיים לא, אבל כל זה חליק נזרום, עדיין מדדתי את החיים שלי מול התסריט…
עד הסרט של החברים.
החברים של החתן והחברות של הכלה פתחו קבוצת ווטסאפ, ומצאו זמן ביום שבת כדי שכולם יוכלו להגיע לשיר שיר מטופש על לחן עממי מוכר ולעשות טובה כאילו רוקדים.
לזה אני כבר באמת לא יכול לתת יד, אפילו לא בצחוק, שום לחץ חברתי בעולם לא יגרום לי לעשות את זה.
תגידו לי אתה מגזים, זה נחמד, אתם צודקים, זה באמת נחמד, אם בא לכם תברכו את החברים שלכם: תנאמו, תרקדו, תשירו, תקפיצו כדור, אינעל רבאק תעשו אפילו סרט של החברים אבל תעשו מה שנוח לכם!
הבעיה עם הסרט של החברים זה שהוא כתוב בתסריט, אפילו זה חלק מהסנדרט – זו הסיבה
ש-כ-ו-ל-ם עושים את זה.
כשראיתי את הסרט של החברים נפלה עלי תובנה, אם זה הסטנדרט, אז אין סטנדרט. הסתכלתי על החיים שלי מבחוץ וראיתי שאין לי מה להתפלא על מצבי רוח, עייפות או תסכול כי אלה התוצאות הישירות של ההתנהגות שלי, אני כל הזמן רוצה להוציא מהלימון יותר ממה שיש בו כדי לשמור גם על עצמי וגם על התסריט.
יש לי אנרגיות מסוימות וזהו, ואני אקח את מה שהחיים נותנים לי ואפסיק למתוח את עצמי.
בתסריט החדש כתוב רק יהיה כיף ונתמודד.
העולם מסביבנו בטוח שלחץ זה רצינות אבל האמת היא שאם החלום שלי הוא בית ואני יכול בכל יום להניח רק לבנה אחת, אז זה לא יעזור אם ישב לידי בן אדם ויגיד לי היום תשים עשר.
אני מעדיף ללכת לאט בכיוון הנכון.
פתאום הבנתי שהלבנים שייכות לי.
תודה לסרט של החברים.
אם אין אני לי מי לי וכשאני לעצמי מי אני ואם לא עכשיו אימתי. (פרקי אבות)
+למי שלא השתכנע מצורף סרט החברים של בר רפאלי, אם בארזים נפלה שלהבת, מה יגידו אזובי הקיר.
2 comments On הסרט של החברים
Hi, this is a comment.
To get started with moderating, editing, and deleting comments, please visit the Comments screen in the dashboard.
Commenter avatars come from Gravatar.
גאוני ואמיתי!