לפעמים אתה רואה את השינוי בא,
אתה יודע שזה יכאב
ושאין לך דרך למנוע את זה
לא נשארת לך ברירה חוץ מלקבל את זה שהוא יגיע.
לקבל אותו בדלת פתוחה.

ולהכין את עצמך.
למלא שקי חול
להתכונן לנסיגה
להוריד מעצמך את כל מה שמיותר.

כל מה שאתה יכול לשנות בכוחות עצמך אתה כבר משנה
אתה חושב
שיכאב לך פחות
אם תהיה מציאותי

כשהמכה פוגעת בך
זה כואב אותו דבר
ככה זה בחיים,
אתה מגן על הפנים
ומקבל בעיטה בביצים

היו רגעים שהתחרטתי על הכל
מה זה משנה מה היה אם עכשיו זה מה שאני עובר?
כשמישהו אומר לכם “למדתי מהחוויה”
תדעו שפעם הוא הרגיש שהוא נכשל

ההבנה באה לו אחר כך
כשהתמונה השלמה נחשפה
אבל כשאתה בתוך זה
אתה שוכח

הרי לרגש אין זיכרון
אין לו עבר אין לו עתיד
יש לו רק עכשיו!
ועכשיו הוא רק רוצה להשתיק את הכאב.
קשה לילד הפנימי שלנו להבין תהליכים

אתה מרגיש בודד בצרתך
אף אחד לא חודר לעומק ההרגשה שלך
ואף אחד לא יכול בסוף לפתור בשבילך את הבעיות
אתה חייב לקבל החלטות

אם רק היית קל יותר היה יותר טוב.
אם היית יודע לזרום.
אתה יודע להסביר לעצמך איך המצב שאתה נמצא בו עכשיו
הוא פשוט ההמשך הישיר של אותה התנהגות שגרמה לך לכשול בכל שלב של חייך

הכישלון ואתה הופכים להיות אחד,
ואתה לוקח אותו לכל מקום.
אין לך אנרגיה לעשות משהו עם כל הזמן שיש לך
מה שאתה מבטיח בלילה מפר ביום

אתה רוצה לצאת מהתמונה
ללכת לטייל או לנסות דברים
אבל מצד שני עדיף שתישאר במקום בטוח
רעדים נפשיים קלים הופכים להיות רעשי אדמה שמאיימים למוטט אותך
זה נכון,
אתה רגיש עכשיו.

ואתה כועס על עצמך גם בגלל זה.

אתה יודע שלבנות יציבות זה תהליך
שעד שאין יסודות לא תוכל לקפוץ לשלב הבנייה
אבל אנשים לא נותנים לך הזדמנות להתייצב
ואתה לא מוכן להתחייב
כי אתה לא סומך על עצמך

אבל הכאב הוא חבר
אפילו בן משפחה
והוא
לעולם לא יעזוב אותך.

גם כשאף אחד לא יהיה שם יותר
הוא יגיד לך
קום,
וצא החוצה עכשיו.
אני לא אעזוב אותך
עד שתרים את עצמך,
עד שלא תלמד.

אחר כך בא חור בזמן

כשאתה מחפש את ההחלמה שלך בזמן
היא לא באמת קיימת
נסים קורים כל הזמן
הם מתרחשים במעמקי התודעה
בזמן שאתה שורד עוד יום

ואז פתאום אתה רואה
שכשחשבת שאתה הולך אחורה
הלכת קדימה
כי זה כל מה שיש בחיים

ההשלמה וההערכה לא באות אליך בחינם
נסיון השנים הוא מר
כשאתה בצרה אתה מרגיש לבד
כשאתה יוצא ממנה
אתה מבין שכולם עוברים את זה.
וזה נותן לך את הכח לאהוב את האנשים בעולם
ולחיות.

כשהייתי ילד התווכחתי עם אמא שלי על משהו
וחשבתי שצדקתי
אמרתי לה שאם היא תסביר לי בהגיון למה אני צריך להקשב לה אני אעשה מה שהיא אומרת
היא אמרה לי שזה כי היא יותר מבוגרת ממני
ועניתי לה בעצבים שזה שהיא בסך הכל שרדה בעולם הזה יותר זמן לא עושה אותה יותר חכמה
היא נעלבה
ועכשיו אני יודע

שאני טעיתי
והיא צדקה.