אני אוהב לדבר עם אנשים ובמשך השנים הרגשתי מאוד חסום ומתוסכל מחוסר ההצלחה שלי ליצור קשרים בצורה שאני רוצה, האשמתי את עצמי בביישנות ואת נבחרת שאר העולם ברובוטיות.

עבדתי על עצמי המון והשקעתי הרבה מאמץ, קראתי ספרים, הלכתי לכל מיני קורסים ומסגרות כדי לפגוש שם אנשים, יצאתי לכל מקום אפשרי, דיברתי עם אנשים ברחוב, טיילתי בארץ ובעולם, חיפשתי בגוגל מיליון פעם דברים בסגנון “איך לדבר עם זרים” וכדומה… היכולות שלי באמת השתפרו אבל לא מצאתי משהו שבאמת עובד, כל פעם הצלחתי לתקופה ואז זה נאבד לי.

לפעמים הבעיה בלהתחיל את השיחה, ולפעמים היא פשוט לא הולכת שום מקום…

המסקנה העיקרית שלי היא ששיחה היא כמו צמח, אם שתלת אותו במקום הלא נכון גם החקלאי הכי טוב לא יגרום לו לגדול, ובעברית –  גם אם יהיו לך את כישורי התקשורת הכי טובים בעולם לא תצליח לפתח שיחה עם בן אדם שלא במצב פתוח לדבר, ואם אני לא אהיה פתוח גם אם יפנו אלי לא תתפתח שיחה.

הסיטואציה החברתית של האדם קובעת את הפתיחות שלו לשיחות שונות.

אבל הדבר היותר מעניין, זה שתמיד יש אנשים שרוצים לדבר, אלה פשוט לא האנשים שאתה מצפה להם.

האנשים שפתוחים לדבר ולהכיר הם לאו דווקא אנשים צעירים, מוצלחים ויפים, אנשים מהסוג הזה לא מחפשים לדבר, הם עסוקים מדי במרוץ של החיים וכל הפוקוס והעניין שלהם הוא בעיסוק שלהם, אפשר לנהל איתם שיחה עסקית בלבד ותכלס מה כבר יש להם לחדש? כולם מאותו פס ייצור, במקסימום לומדים בפקולטה אחרת.

מה המאפיין המשותף לקבוצת האנשים שרוצה לדבר איתי ופספסתי? – כולם אנשים שאני מסרב לדבר איתם.
אנשי מכירות, הומלסים, אנשים בודדים, זקנים, אנשים פחות יפים, חולים, חלשים, ילדים, מיעוטים. סתם מוזרים וכו…

בערך כולם חוץ מאלו שמתקרבים לאידיאל ההצלחה החברתי רוצים לדבר, כל אלה עם העטיפה הקרועה.

תכלס הם אנשים מעניינים ונחמדים, ואנחנו פוחדים מהם, למה? מה ההיגיון לפחד דווקא מהחלש?

יש שתי סיבות: הראשונה היא הניסיון להדחיק צדדים מסוימים בחיים, אפשר לעשות את זה, אבל המחיר הוא צמצום העולם והחלפת תחושת הכאב הטבעי בחרדה סינטטית, הניסיון לחשוב שאני חזק ובלתי פגיע ולא אחד “מהם” היא בעצם הפחד שאפילו היחשפות מהצד לסבל תשבור אותך, למעשה ההיחשפות רק תחזק אותך, ככל שאתה יותר מושלם אתה יותר סמרטוט.

הסיבה השניה היא שנראה לנו שהם רוצים מאיתנו משהו, אנחנו מפחדים מניצול, אנחנו לא רוצים לתת כסף, אז לא ניתן מילים.

בחברה המערבית כבר שכחנו מה זה לדבר סתם בלי לרצות לקבל חומר בתמורה, כסף או סקס או עצה להצלחה, שכחנו את השלב הראשון לפני כל אלה – לדבר סתם כדי לקבל חזרה מילים והכרה של העולם.

מי שרוצה לדבר צריך להבין דבר אחד, הוא לא בוחר מה הוא ישמע.

זה נקרא ללמוד.

זה מרגש ומפחיד, הדקה הראשונה הזאת מול בן אדם בה אתה לא יודע עדיין מי הוא, אתה צריך לבטוח בו שלא יפגע בך.

אבל מה זה לפגוע? האם מישהו יכול לפגוע בי בלי הסכמתי? אם מישהו יבקש ממני כסף אני לא חייב לתת לו, אם מישהו יתקוף אותי בסיטואציה סבירה יש לי את הכוח להתגונן.

אם מישהו ירצה בחברתי, אוכל להחליט אם להקדיש לו מזמני.

אם מישהו יחליט לאהוב אותי
אוכל להחליט אם להחזיר לו אהבה